בספרד זה היה מאוד אופנתי להשקיע בנדל"ן. הביטוי הנורא "דיור לעולם לא יורד" גרם לאלפי אנשים לאבד את כל כספם בהשקעה ברכישת בתים במטרה להעלות השערה עמם ולמכור אותם תוך מספר חודשים עם תשואות מדהימות. נכון שרבים הצליחו היטב, אך תוצאה של סיכוי היא שאפשרה להם לצאת לעסקים לפני התפוצצות הבועה.
מבחינתי, להשקעה בשוק המניות יתרונות ברורים על פני רכישת דירות. כאן אני מפרטת את העיקריות:
- מלאי הוא נייר ערך נזיל מאודבעוד שהמרת בתים לכסף יכולה להיות משימה בלתי אפשרית בתקופות מסוימות. אתה רק צריך לראות את הדוגמה של בתים שהיו למכירה מאז 2007 ועדיין לא ניתן למכור אותם.
- למניות יש הוצאות מבוקרות מאוד. אתה רק צריך לקחת על עצמך את ההוצאות שנוצרו על ידי המתווך שלך (משמורת, דיבידנדים וכו ') ונושאי מס. עם זאת, לבית עלויות אחזקה משתנות מאוד (תקלות, שיפוצים, שריפות, תאונות, הידרדרות עקב השימוש). אנשים רבים לא לוקחים בחשבון את כל הכסף שהם מוציאים על הבית בעת מדידת הרווחיות השנתית וזה גורם לו להיראות הרבה יותר רווחי כאשר הם עושים את החישובים שלהם ממה שהוא באמת.
- הדיירים יכולים להיות עבריינים ואילו דיבידנדים לא. יתכן שחברה מחליטה להסיר את הדיבידנד, אך יש לזכור כי זה בוודאי יהיה מדד ספציפי ועם מטרה שתועיל לך כמשקיע לטווח ארוך, בעוד שאם דייר יפסיק לשלם יש לך בעיה גדולה.
- הרצפות מופחתות. זה לא אותו דבר שיש דירה בת שנתיים מאשר דירה בת 2. כדי לשמור על הערך או להגדיל אותו, יש צורך לבצע רפורמות וזה דורש כסף. ניתן גם לבצע ירידה בפחות במניות, אך לפחות זה דבר שתלוי בשוק ועשוי לקרות או לא, ואילו הזדקנות הנכס היא דבר שיקרה בוודאות מוחלטת.
ובכל זאת אין צורך להסיק שה- השקעה בנדל"ן היא החלטה רעה. זה פשוט נראה לי סוג של השקעה מסוכנת ומורכבת יותר מאשר השקעה בשוק המניות, ולכן - בתיאוריה - פחות אנשים צריכים להיכנס אליו. באופן מוזר, בספרד אנשים רבים השקיעו בדירות משום שהם ראו בכך בטוח ופשוט. סקרן, הא?